האם אנחנו באמת נותנים הזדמנות?

או: השלם גדול יותר משאר חלקיו

רותם בת 31, הגיעה אלינו לתוכנית ליווי בקיץ 2020, בחורה יפה, משכילה עם שאיפות מקצועיות ורצון גדול להתמסד ולהקים משפחה.


כחלק מתוכנית הייחודית שלנו שכוללת ליווי וחיבור לזוגיות, לאחר מספר פגישות, חיפשתי עבורה במאגר שלנו בחורים שעשויים להתאים לה בהתאם לאותם קריטריונים שדיברנו עליהם בתוכנית הליווי.


מצאתי מספר בחורים שנראו לי מתאימים וראויים עבורה. שוחחתי עם חמישה מהם, שלושה היו פנויים והביעו עניין להכיר אותה.

בפגישה הבאה שהייתה לנו, הצעתי לרותם בחור, אחד מאלו ששוחחתי איתם, סיפרתי לה אודותיו, פרטים יבשים וגם כאלה שיכלו לתת עומק, לאחר שרותם ראתה תמונה שלו והיא פסלה אותו במידית "הוא ממש לא הסגנון שלי חבל על הזמן". ניסיתי לשכנע אותה שאנחנו עדיין לא מדברים על דייט, בסה"כ שלב של שיחת טלפון ואח"כ שתחליט אם מתאים או לא. רותם סרבה ואמרה שנמאס לה מהשיחות האלה אם מראש היא יודעת שאין עתיד.


גם לבחור השני רותם סירבה כיון שהוא גר בדרום (רחובות) והיא מהרצליה, זה נראה לה לא הגיוני לפגוש בחור שגר במרחק כזה ממנה, "זה לא ילך" הסבירה לי, "אני מכירה את זה, אחרי כמה דייטים הם נהיים עצלנים והוא לא ירצה להגיע להרצליה, סתם תסכול עדיף שלא".


את הבחור השלישי היא גם פסלה בגלל שהתמונה לא נראתה לה, הוא הצטלם עם משקפי שמש והיא ביקשה לראות תמונה עם העיניים, אני סירבתי לפנות אליו בבקשה לשלוח תמונה עם עיניים, והבטחתי לה שהוא לא פוזל והעיניים לא אמורות לשנות את ההחלטה אם להיפגש אתו או לא.


על הבחור הרביעי היא נדלקה. ממש מצא חן בעיניה.

הם שוחחו בטלפון ולמחרת כבר נפגשו, רותם נדלקה עליו ובגדול את הלילה הוא סיים במיטה שלה (טעות של רותם אבל זה לפוסט אחר).


זה נמשך עוד שבועיים ואח"כ זה התפוצץ. הוא לא יזם אליה טקסט, וגם שכבר ענה לה, ענה במילה וחצי. בגלל הסגר שניהם עבדו מהבית, ואחרי כמה ימים של שהייה ביחד ירד לה ממנו."הוא בקושי מדבר, לא משתף, אנחנו ביחד אבל מרגישה לבד, חוץ מסקס מדהים זה מרגיש לי כזה תקוע, הוא לא ממש בעניין שלי" וכך התמסמס הקשר...


לפני חודש רותם התקשרה, הכרתי מישהו היא אמרה, לא משהו מתוכנן, הכי ספונטני ובלתי צפוי שיש.


קפצתי לשכנה שלי וחבר של בן זוגה הגיע לבקר. העברנו ערב ארבעתנו כייפי מצחיק ומלא עניין.


למחרת הוא שלח לי טקסט זורם ומתעניין, בערב נפגשנו בחוץ ועשינו הליכה ביחד, יום למחרת היה אצלי ומאז אנחנו יחד, כבר חודש.


רותם סיפרה, שהחיבור לא צפוי כי הוא בכלל לא הטעם שלה, ברמה כזו שאם הייתי מראה לה תמונה שלו בטוח שהייתה מסרבת לפגוש.


אז איך זה קרה שאלתי אותה? "בדיוק כמו שהסברת לי ולא ממש הקשבתי" הוא פשוט עשה לי את זה, נמשכתי לראש שלו, להומור, הוא לא מפסיק להצחיק אותי, הוא מקליל את ה"כבדות" הזו שיש בי, זורם לא עושה עניין מכלום, אני מרגישה אתו כל כך נח ולא יודעת להסביר, הוא הכי לא הסגנון שלי ואני נמשכת אליו בטרוף.

אנחנו חיים בזמנים שהמראה של האדם, הוא הקריטריון הבולט שקובע ומסנן ייתכנות של מפגש. באפליקציות אנחנו בוחרים לפי תמונה או שתיים וכמה משפטים.


לפני עידן האינטרנט, כשרצינו להכיר ולמצוא זוגיות, נאלצנו להתלבש להתאפר להתבשם, להתרגש ולצאת עם מצב רוח כייפי מזמין לבר מסעדה או מסיבה, לצוד בעיניים מישהו/י לגשת ולהתחיל שיחה.

המראה של מי שעמד מולנו היה אחד מהמאפיינים והקריטריונים להחלטה אם אנחנו רוצים לצאת לדייט עם אותו אחד/ת. מאפיינים נוספים שעזרו בהחלטה הם: הומור, כריזמה, חכמה, זיק בעיניים, מחוות, רגישות צניעות, התנהלות במרחב, התנהלות עם חברים(במסיבה), נדיבות ועוד ועוד...


כאשר יכול להיות מאפיין אחד שגובר ומעפיל על האחרים וכך כובש את ליבנו.


היכרויות דרך האפליקציות לא מאפשרות למאפיינים השונים לבוא לידי ביטוי למעט ה"נראות" וכך יש המון בחורים ובחורות מהממים ומיוחדים שמתפספסים ולא מצליחים להיפגש...


אז כל מה שצריך זה מודעות, בדיוק לזה... שחוץ מנראות יש עוד מאפיינים לא פחות חשובים באדם ושאדם הוא שלם יותר מרוב חלקיו.


תנו באמת הזדמנות, באמשלכם.

4 צפיות